להתעלם מהבעיטה שלי?
2: פוינט באצבעות הרגליים (כפות רגליים פרושות לרווחה )
פרישת כף הרגל היא הגדרה טכנית להצבעה באצבעות הרגליים. הצבעה באצבעות במהלך שחייה עוצרת גרר מופחת בהרבה. אי פרישת כפות הרגליים תדחוף מים קדימה במהלך הבעיטה ותגרום להאטה משמעותית!
3: גמישות הקרסול
רוב התריאתלטים אינם גמישים בקרסול, ומוגבלים באפשרות שלהם להצביע בכף הרגל. שיפור הגמישות בקרסול יאפשר הצבעה באצבעות הרגליים ועקב כך יפחית גרר-ויגרום להחלקה דרך המים במהירות גבוהה יותר
4: תזמון
כשחיינים, לרוב איננו מקדישים לכך מחשבה, אך למעשה יש מגוון של קצבי בעיטה-כל 4,2 או 6 תנועות. המפתח לתיזמון טוב הוא שבזמן שהיד נכנסת למים
בחלק הקיומי של התנועה, הרגל שבצד ההפוך צריכה לבעוט. זה מה שמניע את הרוטציה של הגוף. רוב השחיינים בועטים בתזמון נכון, אז אלא אם קיימת בעיה, אין צורך להתייחס לתזמון. במקום זאת, מומלץ להקפיד על פוינט בכף הרגל ובעיטה מהמותן, סביר יותר להניח שזה מה שמעקב אותך.
זה יכול להישמע מפתיע, אך אינכם שואפים להפיק הנעה רבה מה בעיטה שלכם. שחייני חתירה מובחרים עם בעיטה ברמה עולמית מפיקים אחוז קטן מההנעה שלהם (%15%-10 ) באמצעות הרגליים. ההנעה המופקת מהרגליים אצל תריאתלטים ושחיינית חובבים שואפת לרוב לאפס. המסקנה שלנו היא שאין צורך לחפש אחר הנעה מעבודת הרגליים. לרוב התריאתלטים זה לא ריאלי
אז, להתעלם מהבעיטה שלי?
ממש לא, לבעיטה יש תרומה רבה לשחייה מלבד הנעה. הבעיטה מרימה את הרגליים ויוצרת מנח גוף טוב יותר במים. בעיטה טובה לייצר גרר מינימאלי. הבעיטה מניעה את תנועת הרוטציה של הגוף. הבעיטה צריכה להיעשות במאמץ מינימאלי על מנת לצמצם צריכת אנרגיה- בעיטה אפקטיבית, תקטין את המאמץ הדרוש לשחייה ותעלה את המהירות ע״י הפחתת גרר.
כיצד לומדים בעיטה יעילה?
יש לכך 4 עקרונות בסיסיים
1: לבעוט מהמותן - רוב השחיינים מקפלים את הברכיים באופן מוגזם במהלך הבעיטה (בועטים:1 מהברך). כתוצאה מכך נוצר גרר רב המהווה כנראה את אחת הסיבות השכיחות אצל שחיינים לשקיעת הרגליים במים. במקום זאת, בעט/י מהמותן עם רגל כמעט ישרה. מפרק הברך צריך להיות חופשי ורפוי, כך שיהיה כיפוף קטן בכל בעיטה (בתנועה המזכירה הצלפת שוט בדרכך )התחתונה בדרכה מטה.
לאתריאתלטים, לימוד תנועה זו, אינן פשוט לפעמים, מפניי שבריצה וברכיבה מיוצר כוח ממפרק הברך ולא פשוט להפטר מהרגל זה כשעוברים לשחייה. כנראה שהכי טוב לא לחשוב על כיפוף הברך כלל, מאשר לחשוב על בעיטה מהמותן. באמצעות רגל ישרה כיפוף מועט של הברך אמור להיווצר באופן טיבעי.
עצות לפיתוח בעיטה אפקטיבית
1. פרוש/י את הקרסוליים. אימון עם סנפירים עושה זאת מצויין. הסנפירים יוצרים התנגדות על כף.הרגל וגורמים לבהונות להימתח ולהצביע באופן טבעי.
2. אצבעות בפוינט
3. לבעוט מהמותן
4. תרגל/י בעיטה מהקיר- דחוף/י את הקיר בתנועת חץ. בעט/י בעוצמה למרחק 15מ מהקיר עד שנגמר לך האוויר. חזור/י על התרגול עם תשומת לב ל :א(פוינט בבהונות כף הרגל. ב( בעיטה מהמותן. ג( הפנה/י את כפות הרגליים מעט כלפי פנים כך זה בהונות הגדולות כמעט נוגעות אחת בשנייה. בצע/י את התרגיל 3 או ארבע פעמים. את המשך הבריכה שחה/י ארוך וקל- ללא יותר מדי מחשבה על תכניקת הבעיטה, למעט תשומת לב להפניית הבהונות הגדולות אחת כלפיי השנייה. זכור/י, אינך מחפש/ת הנעה נוספת. את/ה מחפש/ת מיקום יותר גבוה ונכון בתוך המים והפחתת גרר.
באיזה קצב בעיטה עליי להשתמש?
לשחיינים בעליי נסיון מועט ובינוני. אנו מציעים לעשות את מה שמרגיש הכי טבעי, ולא להתמקדבאספקט זה של השחייה. לשחיינים פחות מנוסים, יותר חשוב קודם כל לבעוט מהמותן בבהונות פרושות- לא מומלץ לנסות לשנות את קצב הבעיטה הטבעי לפניי השלב בו הבעיטה הופכת ליעילה.
שחיינים מתקדמים יכולים לעשות ניסיונות בקצבי בעיטה שונים ולהרגיש מה הכי מתאים. לשחייני מרחקים ותריאתלטים, קצב של שתי בעיטות לתנועה הכי חסכוני באנרגיה )לאחר שעוברים את המכבסה של תחילת המשחה(. למעשה, קצב 2 אינו הקצב המתאים לכל השחיינים. נשים רבות, גברים נמוכים, ושחיינים מיומנים ומקצוענים רבים מעדיפים שלא לשחות בקצב 2 כי זה מרגיש להם איטי.
בעיטה בקצב 2-בועטים כל חזרה (חזרה אחת היא שתי תנועות ידיים, כלומר תנועה אחת בכל יד). בעיטה בקצב6-נקראת גם ״בעיטת רפרוף״. 6 בעיטות לכל חזרה. בעיטה בקצב זה יכולה לשמש להגברה דרמטית של קצב השחייה. ניתן להשתמש בבעיטת רפרוף עדינה בקצב 6 בשחיית מרחקים כדי להגביר מהירות.
4: בעיטה בקצב
.בעיטה היברידית ששחיינים מסויימים משתמשים בה קורה לרוב באופן טיבעי.